שיחה פתוחה עם גל סלונימסקי, בלוגרית אופנה בת-קיימא

וינבו: ספרי קצת על עצמך והקשר שלך לעולם האופנה.

 גל: היי, אני גל סלונימסקי. בת 31 מהוד השרון, נשואה למידן. 

מאז ומתמיד אהבתי אופנה. כבר בתור ילדה התעניינתי בבגדים, איפור ותכשיטים, אבל מעולם לא חשבתי שזה גם יכול להיות מקצוע.

למדתי עיתונות ותקשורת ועבדתי בתור עורכת חדשות. אחרי שנתיים וחצי בתפקיד, הבנתי שחדשות ואקטואליה פחות מדברים אליי וחיפשתי כיוון אחר – אז פניתי למקום האהוב עליי, אופנה. במשך יותר מ-4 שנים הייתי כתבת אופנה באתר "וואלה!", ובמקביל העמקתי את הידע, קראתי, חקרתי, למדתי קורסים על אופנה בשנקר והקשבתי להרצאות של אנשים שונים מהתחום. במסגרת התואר השני שלי בתקשורת כתבתי עבודת תזה שלי על פמיניזם, אינסטגרם ואופנה. עבודת התזה שלי עסקה בהבנה שהבגדים שלנו הם הזהות שלנו. אחרי סיום המחקר, גם הרציתי כמה פעמים בנושא.

בשנה האחרונה עזבתי את העיתונות, והיום אני מנהלת תוכן וסושיאל בחברת BUYME. אחד הדברים שעשיתי לאחרונה בעבודה שלי היה אירוע החלפת בגדים. זו לא פעם ראשונה שאני מרימה אירוע כזה, למעשה זו הפעם החמישית כשבפעמים הקודמות האירוע היה בבית שלי או בברים בתל אביב. העיקרון הוא כזה: כל המשתתפים מביאים בגדים ישנים שכבר לא רוצים, לוקחים חופשי מהמאגר שנוצר – ובסוף כל בגד שלא מצא בית חדש מועבר לתרומה. במקביל לעבודה שלי, אני מתפעלת את הבלוג שלי "The Gal Way", שבו אני מפרסמת סיפורי אופנה ואת עמוד האינסטגרם האישי שלי שעוסק בנושא אופנה.

במסגרת ההתקרבות שלי לעולם האופנה והמחקר האישי שלי על תעשיית האופנה נחשפתי לנזק האדיר של התעשייה על כדור הארץ, והנושא הזה נגע ללבי. כולנו מרגישים ביומיום את השלכות התחממות כדור הארץ, וכבר אי אפשר לברוח מזה. אם פעם יכולנו להחליף ג'ינס כל עונה, היום מבינים שיש לזה השפעה וצריך להיות צרכנים חכמים יותר. לכן, אני מנסה כמה שיותר לכתוב על הנושא בבלוג שלי ולחשוף עוד ועוד אנשים להשפעות הקשות של תעשיית האופנה המהירה על חיינו.

 

וינבו: מה הפריט האהוב עליך?

 גל: אני אוהבת הרבה מאוד פריטים שיש לי בארון, אבל אם צריך לבחור אחד כנראה שזה יהיה תיק של סן לורן שקניתי בגלריי לפייט בפריז לפני 4 שנים. זה הפריט הראשון של מותג על שיש לי במלתחה, והתכוננתי הרבה לרכישה הזו. גם מבחינה כלכלית, אבל בעיקר מבחינה רגשית – איזה מעצב על ראשון אני רוצה? למה? מה הסיפור שלו? קראתי הרבה על מעצבים לפני שבחרתי את איב סן לורן. סן לורן היה מעצב צעיר ופורץ דרך, שבגיל 21 נכנס לנעליים הגדולות של כריסטיאן דיור, שנפטר במפתיע, והפך למעצב הראשי של בית האופנה. אבל מה שהכי הרשים אותי בסן לורן הייתה העובדה שבשנות ה-60 הוא החל לייצר חליפות מכנסיים לנשים, דבר שלא היה קיים עד אז, מה שהפך אותו בעיניי לסמל פמיניסטי.

 

וינבו: מהי המשמעות של אופנה עבורך?

 גל: אופנה משתנה בהתאם לתרבות ולזמן, ולכן אופנה היא מעין ראי לחברה. כיוון שלא מקובל ללכת עירומים, כולנו לובשים בגדים שמגדירים אותנו בצורה מסוימת. בעזרת הבגדים שלנו אפשר לספר עלינו סיפור שלם – מי אנחנו, בני כמה אנחנו, מתי נולדנו, במה אנחנו מאמינים, איפה אנחנו עובדים ועוד ועוד. לפעמים נחטא בסטריאוטיפים, אבל בהרבה מקרים נדייק. בגדים הם כלי לספר את הסיפור שלנו, הם חלק מהזהות שלנו, וזה מה שאני כל כך אוהבת בהם.

 

וינבו: לאן עולם האופנה צועד לדעתך? 

 גל: יש הרבה מגמות שקורות במקביל, ולפעמים הן גם סותרת. המגמה הראשונה והמרגשת היא המודעות לקיימות. אי אפשר יותר לברוח, יש יותר ויותר מודעות לחשיבות של מיחזור, צרכנות נבונה ושימוש בבדים ידידותיים לסביבה. לצד זה, יש גם הרבה יותר רכישות אונליין מחנויות זולות – העמסה של בגדים. כמה שיותר ובכמה שפחות כסף (עלייתה של שיין שמסרבת ליפול, למשל). זה מתנגש וזה קורה במקביל. 

 תעשיית האופנה צועדת לאיטה גם לאזורים של שילוב בין טכנולוגיה לאופנה ונוכחות במטוורס – בגדים דיגיטליים, NFT, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ליצירת בגדים וכו'. כל זה עוד בחיתולים ויקח זמן עד שהמגמה הזו תהפוך למיינסטרים, אבל כנראה שנראה עוד מהמונחים הטכנולוגיים האלה בהקשרים של אופנה בעתיד.

 מגמה נוספת היא טשטוש חלוקה מגדרית של בגדים, בעיקר כשמדובר בגברים. יותר ויותר גברים מתחילים להרגיש נוח עם פריטי לבוש והתנהגויות שהיו מזוהים עם נשיות – לק בציפורניים, תכשיטים, איפור, טיפוח ואולי בהמשך גם שמלות וחצאיות.

 

וינבו: תני לנו טיפ ירוק ואופנתי במיוחד!

 גל: מסיבות החלפת בגדים! לא צריך להרים הפקה מרובת משתתפים – מספיק שחוברים יחד 4-5 חברים וחברות ליום של כיף, מביאים אוכל טעים, דרינקים טובים ואת הבגדים הישנים שאנחנו לא צריכים. החברים והחברות יוכלו לקחת את הבגדים הישנים שלנו וליהנות מהם ואנחנו נוכל להתחדש בבגדים שלהם.

 

 לחצי כאן למעבר לבלוג של גל: www.thegalway.co.il